"אפילו ברזל היה נשבר ממה שאני עברתי". ואנו ממשיכים ומושכים יום אחר יום, קשה לנו להאמין שגזרה כזאת יכולה להיות פעמיים, ואת ואבא מעודדים ומדגישים שחייבים להיות חזקים.
לאחר עשר שנים גם את אבא מאבדים. איש שעליו נאמר: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".
ואנו ממלאים את צוואתו ככתבה וכלשונה.
אמא, לא אחת סיפרת לי כי בלידתי הרופא אמר לך: "אמא אחת יכולה לטפל בעשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לטפל באמא אחת". אני מבקש, שתגידי לרופא, שם למעלה, שלא רק עשרה ילדים טיפלו בך במסירות, גם חתנייך, כלותייך, נכדייך ונכדותייך, עמדו בגבורה ובכבוד בצוואת אבא וסייעו איש לרעהו. ובמיוחד נורית וראובן שלא נתנו לעצמם בחודשים האחרונים טיפה פרטיות.
אמא יקרה ! עכשיו את עולה לשמיים. שם יחכה לך אבנר עם הכומתה האדומה, יאיר עם הטלית עוד מהברית של עדיאל ואבא עם בגדי הלבן של שבת, עם מפה לבנה פרוסה על השולחן כשעליה שנים עשר חלות ושבעה נרות. ואת תעמדי לצידם, כשבת צחוק בעינייך ואושר על פניך, והם ישירו לך: "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר… רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה…".