דברים לזכרה של הרבנית אסתר גץ ז"ל -כתבה בתה לילי הורוביץ – גץ

כבר חלפו הרבה שנים  אמא , אבל  כאילו זה קרה אתמול .. כאילו רק אתמול נפרדת מאיתנו והלכת לבית עולמים. רגוע שלווה בלי שום פחד קבלת עלייך  את הדין באהבה, קבלת את הייסורים באהבה . עלית למעלה ישר לגן עדן בלי וועדת קבלה  הרי צרות וייסורים  לא הו חסרים לך כאן  מה הפלא שהכניסו אותך ישר  ל
VIP    מחלקה מיוחדת להורים שכולים  .

  האמת אמא  שאני די סקרנית לדעת איך היה המפגש  שלך עם אבא ובעיקר עם יאיר ואבנר .   אבל בעיקר  בעיקר עם  אבנר כ"כ הרבה שנים לא ראית אותו . בטח התחבקתם והתנשקתם ובכיתם . ואני כבר יודעת  רצת  ישר למטבח של גן עדן והכנת להם קוסקוס ושקשוקה חריפה ופקילה ומלוחיה , ישר עשית פוטג'ה ריק  כלים במקום שליק שלק.  ויאיר ואבנר אומרים לך , אמא שחקת אותה איפה היית כל השנים כ"כ התגעגנו לריח שלך לבישולים שלך למטבח שלך .ואבא אומר לך" עייש מאמי"  כמה שאת חסרה לי כמה שהבישולים שלך והפינוק שלך  חסרים לי,  איזה פקילה ממש" טעם גן עדן" .   

 נכון הם למעלה שם  מבסוטים אמא .  אבל מה עלינו אמא  על כל הילדים והנכדים והנינים שלך  .  ומה עם הגעגועים ומה עלי אמא שכחת שאני בת הזקונים שלך  . את יודעת, אני כבר סבתא כפי שזכית  עוד  לראות  בחייך  את הנכד שלי הבכור , אני   נראית לך עצמאית עורכת דין ,טוענת רבנית  .

אבל בעצם אני  ילדה קטנה שלך שזקוקה לך וזקוקה לאהבת אם למילים שלך לריח שלך  לקוסקוס . ולא רק לקוסקוס ,למילים שמאחורי  הקוסקוס. תדעי אמא  אגב  שבעניין הקוסקוס אורה די מפנקת אותי זו כמו צוואה צוואת  הקוסקוס . 

  אגב  אמא   כל יום שישי כשאני מכינה את הקוסקוס אל תצחקי כן  מהשקיות  המוכנות ( בלי שאף אחד ישמע ) אני מרימה את הראש למעלה לבדוק אם את מסתכלת ואני מחכה למוסר שלך באהבה, בעצם אני מתגעגעת למוסר שלך   אני מחכה שתגידי לי "אתם  היום זה דור מפונק כל היום  אתן  אומרות אין לי  כח  אין לי כח  ,זה דור שלא רוצה להתאמץ . אבל אז את נזכרת ואומרת : האמת אתן עובדות קשה גם בבית וגם בחוץ  קשה, אבל אתם רוצות  להיות כמו הגברים אז מה הפלא שאין לכם כח. 

את יודעת אמא,  בטח שאת יודעת,  את  הרי רואה הכל,  אבל בכל זאת אני רוצה לספר לך ואל תשכחי להעביר גם לאבא אבנר ויאיר אל תשכחי להגיד להם שאנחנו מתגעגעים ובין אזכרה לחתונה וברית אנחנו נפגשים  ואתם שם למעלה מאוד חסרים . תאמרי לאבנר שפגשתי את דר' יפעת  וקצ'ה בטקס " בגבעת התחמושת" והם מוסרים ד"ש.

 אז מה אני רוצה לספר לך אמא? אמא אני רוצה לספר לך כי למרות גילי המופלג יש שעות רבות שאת חסרה  לי, וחסרונך מותיר בי חלל ריק, חסרים לי פעימות נשימתך  חסר לי הריח שלך אמא ,  טעם של אמא .

  בטקס  קבלת תעודת עורכת  הדין  נוכחותך  חסרה לי מאוד  היה מתבקש שתהיי  שם  בטח היית מאוד גאה ושמחה כל חיי עודדת אותי ללמוד  כאשר התחלתי ללמוד במכללה תעודת הוראה  אמרת לי אל תדאגי אני אשמור לך על  הדס  אל תפסידי לימודים,   עזרת לי לסיים את התואר הראשון  היית המנוף שלי לצמיחה  ולהתפתחות .

למרות  שלא רכשת השכלה גבוהה למדת בבית הספר של החיים ,איך לגדל משפחה למופת איך להעניק חום ואהבה  דאגת לכולם כל אחד לפי צרכיו ולכולם היה לך מקום בלב 

אבל לא בשביל לשכתב היסטוריה אני כותבת מילים אלו  היום אני רוצה לספר ולהדגיש לכולם  לי לכם אחיות נכדות נינות   חברות .היום אני רוצה לגלות לכם  איזו צוואה אמא השאירה לנו איזו ירושה אמא הנחילה לנו   צוואה לא כתובה  צוואה של דוגמא אישית  צוואה של עשיה  צוואה של חכמת חיים  של הבנת דבר מתוך דבר.  איך קבלת את הכלות והחחתנים זה דוגמא וסמל , איך קראת לנכדים ויטמנים .אמא, יירושת המידות זורמת בדמנו בגנטיקה שלנו ב  dna והיא  כבר חלק מאיתנו. זו בעצם משנתך החינוכית אמא ,

משנתה  של אשה גדולה וצנועה  זהו בעצם 13 המידות  שלך אמא  שלאורם נלך ואותם ננחיל לילדינו נכדינו וניננו ולכל מי שרוצה לשתות מתורתך.

סגירת תפריט
צרו קשר