הרבנית אסתר גץ ז"ל

הרבנית אסתר גץ ז"ל נפטרה ביד' בתמוז תשס"ב

הרבנית-גץ2

להריח את נשימתך - לילי הורוביץ גץ

למדת בבית הספר של החיים, איך לגדל משפחה למופת איך להעניק חום ואהבה  דאגת לכולם כל אחד לפי צרכיו ולכולם היה לך מקום בלב. אבל לא בשביל לשכתב היסטוריה אני כותבת מילים אלו  היום אני רוצה לספר ולהדגיש לכולם  לי לכם אחיות נכדות נינות חברות .
 אני רוצה לגלות לכם  איזו צוואה אמא השאירה לנו איזו ירושה אמא הנחילה לנו,  צוואה לא כתובה,  צוואה של דוגמא אישית,  צוואה של עשיה,  צוואה של חכמת חיים  של הבנת דבר מתוך דבר…

דברי פרידה מאמא (נאמרו על ידי הבן נוריאל בבית ההלויות)

ידע החי ויתבונן האדם, שסוף כל יצור הוא לשבוק חיים, ומה יוסיף לו אם יאריך ימים או לאו.
בספרנו זה סיפרנו על זוג נפלא שעלה מתוניס עם ארבעת ילדיו, למושב בגליל שנקרא "ראס אל אחמר", עד ששמו שונה ע״י אבא למושב "כרם בן זמרה" על שם התנא רבי יוסי בן זמרה.
אמא יקרה, גדלנו בצל סיפוריך על אהבה נפלאה שהעניק לך אבא, על סיפורי החברות ביניכם במשך כל חיי נישואיכם, על סיפוריך בדבר חליבת הפרות, שאבא הזעיק את כל ילדיו לחלוב את הפרה ולבסוף הדלי נשפך…
גדלנו בבית מרווח ושמח. בית שכל איש רעב ממנו יאכל וכל צמא ממנו ישתה.
בית שמידות הכנסת אורחים ואהבת הבריות היו נר לרגליו. בית מלא שמחה, בית שבו בכל ליל שבת היו דולקים שבעה נרות, ועל השולחן מונחות שנים עשר חלות. בית שבקידוש ליל שבת כל ילד קיבל גביע מאבא ואת עמדת לצידו כשבת צחוק על עינייך ואושר על פניך. בית שמסביבו עצים פורחים, ופרחים מלבלבים, בית מלא שמחה ואהבה.
ואז הגיע היום הנורא, כשזעקת שבר נשמעה בו וארובות השמים נפתחו בזעקה גדולה ומרה. בנך היקר אבנר שמעון הי״ד נפל בשחרור ירושלים. ומאז העצים שוב אינם אותם עצים, והפרחים אינם אותם פרחים, והשמחה כבר אינה אותה שמחה.
ואנו עשרת ילדייך הנותרים ואבא כואבים ודואבים, את מתגעגעת לבנך אבנר שמעון הקבור בהר הרצל בירושלים. ואבא מחליט ואומר: "עוברים לירושלים". מתוך חינוך ואמונה בבורא עולם שזאת גזירה משמים, אנו מתחזקים יחד בירושלים. הילדים מתחתנים ובונים את ביתם כשכולנו חוסים בצלך, אמא.
ושוב שבר נורא בביתנו, בנך יאיר ז״ל נהרג בדרך לירושלים, יומיים בלבד לאחר ברית בנו. ואנו, כל ילדייך שבורים ורצוצים. קשה לנו למצוא נחמה ואת במשפט הקשה שלך אומרת: 

"אפילו ברזל היה נשבר ממה שאני עברתי". ואנו ממשיכים ומושכים יום אחר יום, קשה לנו להאמין שגזרה כזאת יכולה להיות פעמיים, ואת ואבא מעודדים ומדגישים שחייבים להיות חזקים.
לאחר עשר שנים גם את אבא מאבדים. איש שעליו נאמר: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".
ואנו ממלאים את צוואתו ככתבה וכלשונה.
אמא, לא אחת סיפרת לי כי בלידתי הרופא אמר לך: "אמא אחת יכולה לטפל בעשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לטפל באמא אחת". אני מבקש, שתגידי לרופא, שם למעלה, שלא רק עשרה ילדים טיפלו בך במסירות, גם חתנייך, כלותייך, נכדייך ונכדותייך, עמדו בגבורה ובכבוד בצוואת אבא וסייעו איש לרעהו. ובמיוחד נורית וראובן שלא נתנו לעצמם בחודשים האחרונים טיפה פרטיות.
אמא יקרה ! עכשיו את עולה לשמיים. שם יחכה לך אבנר עם הכומתה האדומה, יאיר עם הטלית עוד מהברית של עדיאל ואבא עם בגדי הלבן של שבת, עם מפה לבנה פרוסה על השולחן כשעליה שנים עשר חלות ושבעה נרות. ואת תעמדי לצידם, כשבת צחוק בעינייך ואושר על פניך, והם ישירו לך: "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר… רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה…".

שלוש עשרה המידות לבית ולמשפחה היהודית – משנתה החינוכית של הרבנית אסתר גץ זצ"ל.

ממכתבים של יפה הכלה לרבנית אסתר גץ

 ממך למדתי כיעד לקבל באהבה ובחום את כלתי היקרה רעות.
 בבית זה למדתי אהבה אמיתית.   אהבה בין בעל לאשתו (אמא לאבא), אהבה בין אחים, אחיות,   אהבה בין חמה לכלה, בין גיסים וגיסות ובכלל אהבה לזולת, לכל אנוש.
 אמא נהדרת, אשת חיל אמיתית. לך יישר הכה ושתמשיכי להיות אותה אמא נהדרת שמרביצה את   תורתה בדרך הדוגמה האישית.
 אבא יקר!
 האבא שנמצא תמיד מאחורי אמא, אוהב, מפנק, מעודד ומחזק. לכל שאלה או קושיה נמצא   פתרון   או ברכה, גם ע״י הרמת טלפון. כאשר כולנו מתכנסים, לעולם אבא לא מוציא אותנו   בידים  ריקות.   כולם זוכרים כי בחגים הולכים לבקר את אבא ואמא, בטקס הדלקת נר, בשמחת   פורים וכמובן   לראות את הסוכה שבה אבא ואמא לנים בתוך הכותל ממש. אבא ואמא יקרים,   אנחנו מאחלים   הרבה נחת, אושר ובריאות ושתזכו להרבה שנים מאושרות וכמובן לביאת   המשיח.

 מיפה האוהבת וכל בני הבית.

 אבא ואמא יקרים!
 מזל טוב ליום הנישואים 50 שנה. יישר כח והצלחה רבה בהמשך.
 אמא,
 כמה מילים מכלה לחמה. בת לאמא.
 עד עתה כל המילים היפות היו שלך בתי, בתי. עתה המילים תהיינה שלי. כשנכנסתי לבית המקסים   הזה, גיליתי והכרתי אנשים נפלאים. קצת יראתי. לא ידעתי כיצד לנהוג. אך מיד הבנתי
 שמדובר באנשים רגישים ומיוחדים.
 "אמא" כך רמזת לי שאקרא לך. אך לי לא הייתה שום בעיה. השם שובץ מיד כאילו מלידה.   
 אתכם אהבתי ואוהב ממש כמו אמא ואבא יחידים…

 מיפה האוהבת


תמונות של הרבנית אסתר גץ ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

סגירת תפריט
צרו קשר
לתרומה