הרב גץ לא חדל מלכתוב במשך כל חייו אפילו עד בֹּקרוֹ האחרון עוד עסק בכתיבה השגרתית של "יומן הכותל" אותו כתב הרב במשך כ 30 שנה ללא לאות ובעקביות מדהימה.
הכתיבה מגוונת ופורסת מגוון צדדי חיים – צוואתו נכתבה בשלושה פרקים שונים והתגלתה רק מספר שנים לאחר הסתלקותו, פתקים אישיים בלימוד, הערות והארות על לימוד מקראות גדולות, ראיונות עם הנכדה והתכתבות עם הרבי מלובביץ'.
בחייו של הרב גץ השכול והשמחה משמשים בערבוביה- שירה לכבוד שחרור הכותל, והספד פרידה מהבן האהוב אשר נפל בקרב, יחד עם קריאת עידוד לבני המושב כרם בן זמרא לקום מהאבל שלו עצמו, דברי חיזוק למשפחה עם נפילת הבן השני יאיר , יחד עם קריאת זעם על מותו בטרם עת על ידי ערבי מהשומרון, שירה לחתונת נכדו ונאומים מול נציגי אומות ושרים בממשלה.
רוחו של הרב חזקה ופרי עטו מצליח להביא במעט את מחשבותיו והגיגיו