אבנר גץ הי"ד

נולד ביום ט"ז בסיון תש"ו (15.6.1946) בטוניס. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949. כנצר למשפחה מפוארת, המתייחסת לרב חיים בן עטר, בעל "אור החיים", קיבל אבנר חינוך דתי ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי במושב כרם-בן-זמרה, אשר בו ישבה המשפחה, למד ב"ישיבה" בצפת. שלוש שנים בילה אבנר ב"ישיבה" ושקד על לימודיו לשביעות רצון כל הסובבים אותו. ב"ישיבה" התחילה להתגלות דמות המנהיג בעל ההשפעה על חבריו, בעל כוח רצון וכוח החלטה, שדבק במטרות שונות שהציב לעצמו. הוא היה שנון ופיקח והיווה דוגמא אישית לכל יודעיו, ירא שמים, בעל חוש הומור מפותח, אדם שקשר את הזולת אליו ושפע בטחון. השתייך לתנועת "בני עקיבא". בעידודו של אביו הקדים להתגייס ביולי 1963 והוא אז בן י"ז בלבד. לאחר תקופת הטירונות וסיום קורס החבלה חזר אל חברי גרעינו ששהו במושב משואות יצחק ולאחר שנת נח"ל יצא לאימון מתקדם והגיע הביתה עונד כנפי צנחן. בחזרו למשק הוריו הדריך נוער עובד במקום ונתמנה כסגן מנהל התחנה האיזורית למיון ביצים במירון ושם הכניס שכלולים אשר העלו את התפוקה והגבירו את הייעול. מילוי התפקיד היה קשה גם ביחסי עובדים כאשר במיוחד הצטיין אבנר בהשכנת שלום ביניהם. באותם הימים התכונן להקים בית במושב. ערב מלחמת ששת הימים הגיעו למשפחה שני צווי קריאה – לאב ולבן, ומעניין לציין כי את הזמן שנותר להם עד למועד יציאתם ניצלו שניהם ללמוד ולברר את דיני המלחמה לפי הרמב"ם. בפרוץ מלחמת ששת הימים היה בשרות מילואים ופעל כחבלן. בתפקידו זה נע עם ראשוני הפורצים את קו הגבול לירושלים הערבית, עבר את שלבי הקרב הראשונים תחת אש רצופה ועמד בכבוד בכל מבחני החיל בקרב. אך כשכוחותינו התקרבו לחומות העיר העתיקה נפגע במטח הראשון שנורה עליהם על ידי צלפי האויב; זה היה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), היום השני לקרבות, בקרב שנערך בשכונה האמריקאית בירושלים הבירה ב"חצר המטרה" מול שער שכם.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
לעמוד ההנצחה לאבנר גץ הי"ד הקלק כאן

הרב יאיר גד, בן הרב מאיר יהודה ואסתר גץ ז"ל.

אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה.
נולד וגדל במושב כרם בן זמרה. עבודת האדמה במושב, חביבה הייתה עליו מקטנותו, והולידה אצלו אהבת ארץ ישראל מיוחדת במינה.
בבית הוריו, ספג אהבת תורה ויראת שמיים, ואהבת כל אדם מישראל, תכונות שיאפיינו את כל אורחות חייו.
במלחמת ששת הימים, נפל אחיו הגדול אבנר -שמעון הי"ד, בקרב על העיר העתיקה בירושלים, ימים ספורים לאחר שחגג יאיר את סעודת בר המצוה שלו.
ימי נעוריו עוברים עליו בירושלים, בצילו נורא -ההוד של הכותל המערבי, ושל אביו, רב הכותל, אותו שימש.
בקשר נפשי מיוחד, נקשר יאיר לכ"ק האדמו"ר מגור, "הבית ישראל", אשר קירב אותו כבנו ממש, וממנו ספג "נשמה יתירה" של תורת החסידות.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, נישא יאיר ליפה, אשת נעוריו, להם נולדו ארבעה ילדים.
לאחר שיחרורו מצה"ל למד חינוך, ובו עסק כל ימיו, במסגרות רבות, בכולן השאיר חותם בל ימחה, על תלמידיו ותלמידותיו, ועל כל מי שבא עימו במגע.
תלמידיו מתארים דמות של תלמיד חכם, אוהב את תלמידיו כבניו ואהוב עליהם כאב.
בשנת תשמ"ג, עבר יאיר עם משפחתו ליישוב נווה צוף, בחבל בנימין, ושם בנו את ביתם.
ביום י"ב אב תשמ"ו, נהרג בתאונת דרכים, ימים ספורים לאחר שהכניס את בנו עדיאל בבריתו של אברהם אבינו.
יאיר היה אדם אהוב ונאהב על הבריות, בכל מקום שהיה בו שרתה שם השמחה, והצחוק מחד ומאידך היה ת"ח השוקד על תלמודו. לא אחת עסק בתיקי בוררות וסיכסוכים. אהב את א"י בכל מאודו ועשה הכל ליישבה. היה מסור לאשתו וילדיו.

לעמוד ההנצחה לרב יאיר גץ  הקלק כאן 

נוריאל יחיאל גץ ז"ל

נוריאל יחיאל גץ נולד בכ"ז סיון תשכ"א 1960 במושב כרם בן זמרה לרב מאיר יהודה והרבנית אסתר גץ בן זקונים אח לעשרה, שש בנות וארבעה בנים. בגיל 6 עבר עם משפחתו לירושלים לאחר שאחיו הצנחן אבנר שמעון נהרג במלחמת ששת הימים. נוריאל למד והתחנך בישיבה לצעירים בירושלים. לאחר לימודיו הצטרף לשרת בגרעין הנח"ל בישוב מחולה ומיד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת ההסדר בקריית שמונה. גוייס לצה"ל לחיל השריון וב1981 נישא למרגלית והם התגוררו יחד בקרית שמונה ונולדו להם חמישה ילדים: אורטל, אורית, אילת חן, תחיה ומאיר יהודה. ב1986 עברו למעלה אדומים ונוריאל שימש כסגן ראש המועצה הדתית ולאחר מכן כראש המועצה הדתית, בהמשך נבחר לכהן כסגן ראש עיר מטעם סיעת הבית היהודי, ומחזיק תיק הרווחה תחום הקרוב לליבו. תפקיד זה מילא בהתנדבות. כל חייו היה עסוק במעשי צדקה, חסד ועזרה לזולת, סייע לאנשים רבים בפניות שונות. וכן נתן מענה למשפחות נזקקות, כל משפחה לפי ענינה – דאג ועזר בכל צורך. לא היה אדם שלא קיבל ממנו מענה הולם. נוריאל ידע לחבר בין אנשים ולמצוא את האיש שיוכל לעזור. במהלך השנה גייס כספים ואת הכסף העביר למשפחות נזקקות. הוא היה שותף בבניית בתי כנסת בעיר ודאג לתורמים לסיום בנייתם. סייע לתנועות הנוער ולארגונים שונים בעיר, בנות שירות לאומי, מכינת איתן, תנועת אמונה ועוד. במהלך חייו שימש גם כעוזר השר לאזרחים וותיקים אורי אורבך שהיה חברו מימי ישיבת ההסדר בקרית שמונה. נוריאל היה איש של אנשים, איש של משפחה, של חברים ושל ציבור, דאג לסייע לכל אדם דאג מאד בכיבוד הוריו בחייהם וגם לאחר מותם. עזר לאביו להחזיר עטרה ליושנה ולבנות את ישיבת המקובלים בית אל שבעיר העתיקה (אלול תשנ"ה ספטמבר 1995 חנוכת הישיבה) לאחר שנפטר אביו הרב מאיר יהודה גץ שימש כמנהל הישיבה. לנוריאל הייתה רגישות רבה לשכול ולמשפחות שכולות בגלל היותו אח שכול, אחיו אבנר נהרג במלחמת ששת הימים ואחיו יאיר בתאונת דרכים על רקע לאומני. נוריאל שימש אבא למופת, דואג ותומך לחמשת ילדיו וסבא אוהב ומפנק לנכדיו. אוהב הארץ ולומדיה. נפטר בד' אייר תשע"ז.
לעמוד ההנצחה לנוריאל גץ ז"ל הקלק כאן

סגירת תפריט
צרו קשר
לתרומה